דובי הזיכרון של רועי דאווי

רועי דאווי ז"ל היה אחד מ-11 חברים, לוחמי גבעתי, שנהרגו יחד מפגיעת טיל נ"ט בנמר שבו שהו במהלך הקרבות בעזה.

רועי כבר היה בחופשת שחרור. הוא היה ילד בן פחות מ-21, אבל כבר היה אמור להתחתן, והשאיר אחריו את חברתו ניצן שבורת לב.

רועי היה ילד מלא שמחת חיים, שאהב את המדינה ורצה לתרום. לפני כניסתו לעזה שלח להוריו הודעה: "אמא ואבא, אני אוהב אתכם. הייתם הכי טובים שיש. אם למות, אז רק ככה. אני לא מתחרט על כלום. היה לי את השירות הכי טוב שאפשר לבקש, עם הסוף הכי מתוק שיש".

חברו הטוב מילדות, איתי, הוא זה שיצר איתי קשר והביא לי את בגדיו של רועי, מהם תפרתי שני דובונים למשפחתו האבלה. למעשה הדובון השני היה אמור להיות עבור חברתו, ניצן, אבל ההורים אמרו שזה כמו להפריד בין אחים והתקשו לוותר עליו, וניצן ממילא בת בית, וכך נשארו הדובונים יחד 🐻🐻

איתי סיפר לי שרועי אמר שהחיוך אצלו עולה כשהוא רואה את מי שנמצא פה בארץ. "זו ארץ ישראל שלמענה אני עושה את זה".

רועי ביקש שכולנו נתחזק ממה שקורה.

יהי זכרו ברוך 🙏