דובים מבגדיהם של מעיין ויובל בר מבארי

מעיין ויובל בר הכירו בבארי וראו את הקיבוץ כמקום הכי בטוח בעולם.

מעיין היא בת לניצולת שואה. היא הייתה רוח גועשת, שמחה ואופטימית, תמיד הלכה בקיבוץ יחפה ופרחונית.

יובל אהב ספורט, מוזיקה ומספרים, וייסד פרויקט מיחזור בשם "הממלכה". המוטו שלו בשביל עולם טוב יותר היה "נקי יותר, ממוחזר יותר וזול יותר".

הם אהבו את בארי ואחד את השני, והביאו לעולם ארבעה ילדים: תום, מורן, נוי ואיתי.

הם היו בני 65 כשנרצחו יחד בביתם בשביעי לאוקטובר.

חברי הקיבוץ כתוב עליהם: "אהבתם לבארי, אבל יותר מכך, אהבתם זה לזה הגדירה אותם בחייהם ובמותם. זכרם טבוע בילדיהם, בנכדיהם ובכולנו".

כל דובי מארבע הדובים שתפרתי לזכרם מורכב מבגדים של שניהם: מהשמלה הפרחונית של מעיין, ומחולצותיו של יובל. בגב הדובים שילבתי את המספר 470, שהיה המספר שלהם במכבסת הקיבוץ.

כל אחד מארבעת ילדיהם קיבל דובון למזכרת וחיבוק.

יהי זכרם ברוך 🙏