בשבילי נברא העולם, ואנוכי עפר ואפר

מוריה הייתה ילדה שכולה אור, נשמה גבוהה שירדה לעולם כדי להרבות בו ריפוי, חמלה, חיבור ושמחה. דודתה לוזית, אישה מעוררת השראה שהיו לי איתה שיחות ארוכות ומרגשות, ציירה תמונה של נשמה עתיקה, נערה רוחנית עם הרבה יציבות ורוגע.

מוריה בילתה עם חברותיה במסיבה ברעים. כשהתחיל הכאוס הגדול הסתתרו מוריה ועוד 17 מלאכים בתוך אמבולנס, אבל טיל RPG שנורה עליו הרג את כולם.

לוזית סיפרה לי על ילדה כל כך איתנה ושלמה, שגם כשהתחילה המתקפה הרצחנית נשארה רגועה וחיובית, פרשה את ידיה מול חברותיה והרגיעה אותן כשהיא אומרת: "בנחת... יש בורא עולם בשמים, ה' איתנו, מה שצריך לקרות יקרה".

מאז הרצחה מופיעה מוריה בחלומותיהם של הרבה אנשים, תמיד מגיעה אליהם כשידיה פרושות... ומרגיעה אותם שהיא נמצאת במקום בו טוב לה.

המשפט שהכי אהבה היה "בשבילי נברא העולם, ואנוכי עפר ואפר". והיא גילמה באישיותה את שני חלקי המשפט: היא אהבה את החיים והייתה נזר הבריאה, ובו זמנית זכרה תמיד את מידת הענווה והצניעות.

כתבתי את המשפט הזה, בכתב ידה, על הדובונית שתפרתי מבגדיה, והוספתי גם צב ים קטנטן, שהוא החיה שהיא הכי אהבה והיה בין הקעקועים שעל גופה.

הדובון והצב הקטן הוענקו לאבא של מוריה באהבה גדולה במתנה ❤ והלוואי וינחמו אותו מעט.

מוריה אור סוויסה, יהי זכרה ברוך 🙏