דובוניות עם ריסים - העיניים היפות של בר תומר

בר תומר הייתה ילדת זקונים שעם היוולדה האירה את כל הבית בשמחה שקרנה ממנה.

בכל מקום אליו הגיעה מיד התאהבו כולם באנרגיות ובחיוביות שלה.

חברתה כרמית, שהביאה לי את בגדיה כדי שאתפור מהם בובות זיכרון, תיארה לי אותה כ"אחת השמשות שזרחו בעולם". היא הראתה לי בתמונות את העיניים היפות והגדולות של בר, והחלטנו לייצג את המאפיין הזה על גבי הדובוניות בעזרת הוספה של ריסים שידגישו את עיניהן.

מורן, אחותה של בר, מספרת עליה:

בר הייתה אישה עתירת אור, תבונה, כישרון ויופי, שלימדה את כולנו להנות מכל יום בחיינו כאילו זה היום האחרון.

במהלך 25 שנותיה הצבעוניות היא הייתה בעשייה מתמדת: למדה באוניברסיטה פסיכולוגיה וניהול, עבדה במשאבי אנוש, טיילה במקומות אקזוטיים בעולם, עבדה בפסטיבלי מוסיקה בעולם, רקדה וציירה בכישרון רב והכי אהבה לבלות עם חבריה הרבים ובני משפחתה.

המשפט השגור על שפתיה היה: "זה לא משנה לאיפה נלך העיקר שנהיה ביחד", ואכן היא תמיד חיברה בין אנשים ודאגה שכולם ירגישו טוב.

באותה שבת שחורה משחור בר נסעה עם עוד שתי חברות לפסטיבל הנובה. הן הספיקו להנות ולרקוד כמה שעות עד שהחלה המתקפה האכזרית.

בר נרצחה בסביבות השעה 9:30 באמבולנס בחניון רעים ומאז השתנו חיינו לנצח.

היה קשוח לתפור את דובי הזיכרון מהבגדים המיוחדים האלה, של נשמה מאירה שעד לפני רגע הייתה כל כך מלאת חיים ושמחה, שחייה נגדעו באכזריות כואבת כל כך.

יהי זכרה ברוך 🙏