בובות הזיכרון של ניר אבוחצירה ז"ל
- 24 בפבר׳
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 3 במרץ
בובות זיכרון לא מדברות. ילדים כן...
בסרטון הזה הילד מציג בידיו הקטנות את הדובונים ומסביר על משמעותם בשבילו ❤️
על הסרטון המרגש תודה לאורלי, דודתה של ניר אבוחצירה ז"ל, שמבגדיה תפרתי את הדובונים.
"אני מכירה את העבודות שלך כבר שנים… לא דמיינתי שיום אחד גם אני אהפוך ללקוחה",
אמרה לי בעצב דודתה של ניר אבוחצירה ז"ל, שנהרגה בפתאומיות.
נהגת שנהגה תחת השפעת אלכוהול וסמים פגעה בה וקטעה את חייה הצעירים, והיא רק בת 22.
משפחתה הזמינה ממני דובים לזכרה, ותפרתי אותם מהפיג'מות שלה, שכל כך אהבה.
כותבת אורלי:
לניר שלנו הייתה אהבה גדולה לפיג׳מות.
היו לה בארון עשרות פיג'מות מקופלות בסדר מופתי.
במהלך השבעה, כשהלב עוד לא הבין כלום, עלה בי צורך חזק לחבק את ניר, להרגיש אותה, להשאיר אותה קרובה.
פניתי למיכל המדהימה, שיצרה מהפיג׳מות בובות געגוע – אחת לכל אחד מבני המשפחה.
בובה שהיא לא היא, אבל יש בה ריח, מגע וזיכרון.
דרך קטנה לחבק את הגעגוע.
אוהבת ומתגעגעת כל כך, דודה אורלי
יהי זכרה ברוך ❤️
