בלוג: יומן זיכרונות

אילנה איבדה את ביתה למחלת הסרטן. בובות שהורים מבקשים מבגדי ילדיהם שנפטרו זוכות אצלי באופן טבעי למלוא האהבה שלי, ואני מנסה שכל תפר יהיה תזכורת לחיים שחיו, לזיכרונות שנוצרו ולאהבה שהיתה שם. אז דובי הזיכרון האלה, והכריות שמאחוריהם, ולוכד החלומות המשמח - לזכרך מיטל ❤

יש אנשים שבוחרים פריט אחד. ויש כאלה שמבקשים להקיף את עצמם בזיכרון. דודו איבד את אשתו מיטל, וביחד יצרנו מתוך הבגדים שלה אוסף זיכרונות שלם: שמיכות טלאים, דובי זיכרון, כריות, לוכד חלומות, ואפילו, לבקשתו הייחודית, נעלי בית. כל פריט נושא חלק אחר ממנה, והיחד שלהם יוצר נוכחות יומיומית בתוך הבית. לזכרה של מיטל ❤ שמיכות הטלאים שיצרתי מבגדיה של מיטל: דובי הזיכרון: כריות הטלאים מבגדיה של מיטל: לוכד הזיכרונות ונעלי הבית:

ליבי, ילדה קטנה שעברה המון, וסיימה את חייה הקצרים בשריפה. הוריה ואחיה של ליבי הגיעו ומסרו לי קרטון המכיל את כל בגדיה. תפרתי מהם שמיכת טלאים ענקית, וכריות, והמון דובים למזכרת, וכלב, ובובת מואנה, בבושקות, תיקים וגם לוכדי זיכרונות. היה לי תפקיד קטן בטרגדיה העצומה הזאת והכנסתי לתוכו הכי הרבה אהבה שאני יכולה. כתבה ב"לאשה", 22 בפברואר 2023 https://www.ynet.co.il/laisha/article/ryqflos6i השמיכה והכריות שתפרתי מבגדיה של ליבי הקטנה: בובת מואנה מתחפושת מואנה של ליבי: שני תיקים מבגדי לי