בלוג: יומן זיכרונות

אוהד ארגס, בן 22 בסך הכל, נפל במלחמה בעזה. אימו, נאורה Neora Shilton , התקשרה אלי וסיפרה לי על בן מקסים, מבריק ושמח, ששילב בין גלישת גלים, לאמונה, לנגינה, ל... איך אפשר לסכם חיים שלמים במשפט. גם עבורה תפרתי בהתנדבות, וכשקיבלה את הדובון מבגדיו היא העלתה על שפתיי חיוך כשאמרה לי - זו לא סתם תפירה, זה הוט קוטור 😊 היא כתבה לי שהיא רואה את ההשקעה והדיוק, ושיש בזה המון משמעות, לחיבוק שאני מעניקה באמצעות הדובון. וזה בדיוק מה שרציתי ❤ יהי זכרו של אוהד ברוך 🙏

לאבלין היה בן בכור, אושר. לאבלין היה בעל, קובי. אושר היה חייל שיצא לכמה שעות בשמחת תורה, להיות עם המשפחה. כשנשמעו האזעקות לפנות בוקר, ביקש מאביו להסיע אותו לבסיס. הם נמצאו יחד ברכב, ירויים ומחובקים. אבלין, שקיבלה ממני את שני הדובונים באהבה במתנה, סיפרה לי שלא הצליחה להפסיק לבכות כשראתה אותם. אני לא מאמינה שאני כותבת פוסט על שניים שנרצחו יחד, אבל אבלין סיפרה לי שהם היו אבא ובן אוהבים וקשורים אחד לשני, בחייהם ובמותם לא נפרדו. אושר היה שחקן כדורגל ומחולצתו תפרתי גם את הדובי וגם

כשנטע הביאה את ילדיה יחד עם המון בגדים של אביהם המנוח, הבית התמלא בנוסטלגיה ובשמחה. הילדים בחרו את הבגדים שהם הכי אוהבים, שהכי מזכירים להם את אבא, בחרו איזה בגד ישמש לגוף הדובון, איזה לחולצה, למכנסיים, לנעליים, לג'קט, הכל לפי העיצוב שלהם ❤ נטע אמרה שזו תהיה מתנה מאבא... מרגש! לימדתי אותם פחות או יותר את תהליך יצירת הדובונים, ויחד עבדנו כמה שעות שהם החזיקו מעמד, וכמה אור ושמחה שהיו לנו ביום הזה 😊 מספיק לקרוא את מה שנטע כתבה לי בשביל שהלב יתמלא: "מיכל, באמת שאין לי מילים, תודה

יעל אהבה קופים. אהבה את החכמה שלהם, את ההומור, את זה שהם תמיד בלהקות, משפחתיים ושמחים. היא כל כך אהבה אותם שאספה אותם במשך שנים מהמון מדינות בעולם, ועשתה שיהיה להם מקום בבית, לכולם. קופים מעץ, מתכת, בדים, זכוכיות - קופים בכל מיני גדלים ומכל מיני סוגים. כל מי שהכיר את יעל הביא לה קוף - כך שבעצם ביתה היה כפר גלובלי של קופים, כמו שהיא היתה עבור המון אנשים, מקום בטוח, אופטימי, עוטף, מחבק, מלא חכמה, הומור וטוב לב. מה הפלא שכשנפטרה, בגיל 86, ביקשה ביתה מאיה להנציח את זכרה על ידי ת

דניאל שפרבר ז"ל נפל בשביעי באוקטובר והוא בן 20 בסך הכל. הוא לחם בבסיס נחל עוז, ויחד עם חבריו הלוחמים עיכבו את המחבלים תוך כדי שהם מטפלים בחבריהם הפצועים, והרוויחו זמן עבור תושבי הקיבוץ. הוא היה אחד מאלה שאיש לא טרח להקשיב להתראותיהם. את הדובון תפרתי מבגדיו האהובים של דניאל במתנה לאימו, שהתרגשה מאוד לקבלו. קיבלתי תמונה שלו מפינת הזיכרון בביתה ❤ יהיה זכרו ברוך 🙏

מתנה מאם פונדקאית לתינוק שנולד 😍 אני חושבת שאת המעשה הזה של פונדקאות יכולה לעשות רק מישהי עם נפש גדולה ורחבה! ותמר עשתה זאת פעמיים. והיא ריגשה אותי כל כך עם הבקשה שלה - שאתפור מחולצת ההריון שלה מתנה למזכרת ממנה ללוריאן, התינוק שנולד, ומשפחתו. כל כך שמחתי ליצור דובון של חיים, שמחה ונתינה ❤ והיא סיפרה לי שהמשפחה ממש התרגשה בטירוף לקבל אותו 😊

״המידה הגדולה ביותר אשר יכולה להיות לאדם היא היכולת לשמח אדם אחר" - ממילותיו האחרונות של סמ״ר שחר פרידמן ז״ל לבת זוגתו, נגה, לפני שנכנס לעזה. משפחתו של שחר הביאה לי את חולצתו הצבאית עם כל הסיכות והדרגות וממנה יצרתי עבורם במתנה בובה, שתהיה עבורם לחיבוק, זיכרון ונחמה ❤ שחר, בן 21 במותו, היה בחופשת שחרור כשנהרג. לפני שנכנס ללחום כתב צוואה, טקסט שכדאי לקרוא וללמוד ממנו. "שנזכה להמשיך להפיץ את אורו של שחר וללכת בדרכו". יהי זכרו ברוך 🙏 בתמונה אמו של שחר, ליאת, אוחזת בדובי הזיכרון

קים דוקרקר ז"ל נרצחה במסיבה ברעים. קים אהבה מאוד נמרים, היא הייתה חזקה עם אש בעיניים, וכשהכשירה לוחמים נהגה לומר: "החיה שבי רק ישנה, היא לא מתה". לכן למירי, אמא שלה, היה חשוב שאשלב את איור הנמרה בדובון הזיכרון. לאחר שראתה את הדובון ביקשה עוד שניים, לאחים של קים. הבגדים שקיבלתי היו מיוחדים ומאתגרים לתפירה והפכו לבובות הנצחה סטייליסטיות כמו שקים הייתה ❤ "למי זה הפריע שהיה לי טוב?" שאלה אותי מירי, האמא. ולא הייתה לי תשובה. יהיה זכרה ברוך 🙏

מידן קלר ברוך ז"ל, ילד בן 16, עישן סיגריות אלקטרוניות, כמו כל כך הרבה צעירים בימינו. אבל את מידן זה הוביל לקריסת ריאות ואל מותו. בעוד מספר ימים היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-17, ולכבודו הזמינה אימו, ריני, דובוני זיכרון מבגדיו לכל המשפחה, מתנה ממידן. ריני סיפרה לי שמידן היה ילד מדהים ומיוחד, שאהבת האדם וכבוד האדם היו חשובים לו. וגם שהדובים יצאו בדיוק כמו שרצתה ושהילדים עפים עליהם 😊 היא מבקשת שהסיפור של מידן ישמש אזהרה לכל המעשנים הצעירים – אל תגידו "לי זה לא יקרה" - כי זה יכ

לנווה הקטן וריף התינוקת הייתה רק אמא, סתיו גטה. עכשיו הם יתומים. סתיו הייתה קורבן בטבח השביעי באוקטובר. חברתה הטובה של סתיו ז"ל, לילך, ביקשה שאתפור בובות זיכרון עבור הקטנים, ושלחה לי גם הודעות שהקליטה עבורם אמא סתיו, שאכניס לתוך הדובים. חלקים בהודעות האלה נשמעים כמו פרידה ממש... למרות שלא הוקלטו ככאלה. אפשר לשמוע בוידאו. הילדים, כך סיפרה לי לילך, לא עוזבים את הדובים וישנים איתם בלילה. הם גדלים עכשיו עם סבתא, והלוואי וישתקמו מהטרגדיה ויהיו מאושרים כל חייהם ❤ יהי זכרה ברוך 🙏

אוראל אבוחצירה נשאר בן 25 לנצח. הוא עבד כמנהל הבר במסיבה הארורה ברעים, וכשהתחילה המתקפה הרצחנית לא ברח אלא בחר לחלץ אנשים ולעזור בחפ״ק עם נפגעים. אימו איריס הביאה לי חולצה שהיתה אהובה עליו, ממנה תפרתי לה שני דובונים, וסיפרה לי שאוראל אהב את החיים, היה לו חוש הומור מלווה בציניות וברגישות והייתה לו נתינה אין סופית. היו לו חלומות: להינשא למרגריטה ולהקים משפחה, להתחרות בטורניר פוצ׳יוולי שכל כך רצה... חלומות שהתנפצו לרסיסים. למעלה שמור לו מקום של צדיקים וגיבורים מיוחדים. יהי זכרו

ניר רפאל קנניאן ז"ל כתב לפני כניסתו לעזה: "אני מאמין בלב שלם שמה שאני והצוות שלי עושים, הפלוגה שלי, וכל צה״ל ככלל, ישנה את ספרי ההיסטוריה ויוביל אותנו לתקופה חדשה אשר בה אף ארגון טרור לא ירצה להתעסק איתנו. הרוח שלי והרוח של כולם חזקה מאוד, רוח לחימה בלי פחד, רוח של לוחמים, אריות, מכונות מלחמה שהתאמנו במשך שנתיים לרגע הזה. אנחנו עם מלוכד ומאוחד ורק יחד ננצח. עם ישראל חי. אני אשמור על עצמי ואתם תשמרו על עצמכם. אוהב אתכם". היה בן 20 במותו. קיבלתי מאימו את החולצה האהובה עליו ביות

את הדובונים והשמיכות האלה תפרתי בשביל משפחת זולר, מבגדיו של אב המשפחה מורן מורן זולר שנפטר. זה נראה בתמונות קטן אבל חוץ מדובי זיכרון יש פה ארבע שמיכות זיכרון ע-נ-ק-י-ו-ת (זוגיות) והכל מהבגדים של מורן ז"ל. התרגשתי לשמוע מאמא קרן הבית של קרן שכולם התלהבו עד דמעות, הילדים אהבו מאוד את הדברים והקטן כבר ישן עם השמיכה שלו ❤❤❤

יאיר ניפוסי ז"ל נהרג במלחמה בעזה מאש כוחותינו. בן 20 במותו. קרה לי מקרה די מוזר במהלך התפירה, משהו שמעולם לא קרה לפני כן. לא תפרתי לדובי רגל ימנית. במקום זה תפרתי לו שתי רגליים שמאליות. מי שתופר וודאי יבין שזו טעות שאין בה שום היגיון – אני הרי מקפלת את הבד וגוזרת ימין ושמאל יחד... אבל הנה... באופן תמוה וחד פעמי יצא שתפרתי פעמיים רגל שמאל. מאחר ואני ויובל, אחותו הגדולה של יאיר, מצאנו שפה משותפת נרחבת, לא חששתי לשתף אותה בתעלומה. מסתבר שיאיר נפצע קשה מאוד ברגל הימנית. זהו, אפשר

בן שמעוני ז"ל, בן 31 במותו, בילה במסיבה הארורה ברעים כשהתחילה המתקפה הרצחנית. בן לא ברח אלא בחר לחלץ חמישה אנשים ובכך הציל את חייהם. הוא כבר היה מוגן! אבל במקום לעצור ולנשום הוא בחר לשוב לאזור הטבח וחילץ משם עוד אנשים. כשהגיעו למקום בטוח, הוא אפילו לא ירד מהרכב. במקום זאת הוא בחר להסתובב ולחזור בפעם השנייה ולהציל עוד אנשים, על אף בקשותיהם שיחשוב על עצמו ולא יסתכן. משניצלו בחר בן לחזור שוב, בפעם השלישית, וחילץ אנשים נוספים. אלא שהפעם בדרכו חזרה נרצח ברכבו. בן אף לרגע לא בחר לח

מזי בכר הי"ד נרצחה בביתה בקיבוץ בארי בשביעי לאוקטובר. היא היתה בת כמעט 64, מאוד אהבה אסתטיקה ועיצוב, ויצרה יומנים ויזואלים משגעים. לקח למשפחה הרבה זמן לאזור כוחות ואומץ ולהיכנס לבית כדי להוציא ממנו אלבומים, את היומנים שלה ובגדים בשביל הדובי. כשקיבלו את דובי הזיכרון שתפרתי עבורם מבגדיה, אמרה לי אחותה חגית שהיא יודעת שמזי היתה מעריכה את המחווה ואת האומנות. יהי זכרה ברוך 🙏

קצת לא נעים לי מכם. אני ממש מנסה להראות את הצד המואר של מה שאני עושה, הנחמה והחיבוק, אבל יודעת שזה יוצא קשה וקודר ושאני אולי מכבידה על אנשים עם הפוסטים האלה. אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה אחרת, כל כולי בזה, הזמן שלי נעצר לגמרי בשביעי באוקטובר, לא יכולה ולא רוצה עדיין להמשיך הלאה. אז ממשיכה בשלי. היום אספר לכם על הדובונים שתפרתי מבגדיו של פלג סאלם הי"ד, שמנחמים ארבע ילדות צעירות. אשתו של פלג, יובל, הביאה לי את בגדיו וסיפרה איך שמע יריות מחוץ לבית ובזמן שהיא והתינוקת מסתתרות

סא"ל מידן ישראל ז"ל עבד מהרגע הראשון של הלחימה מסביב לשעון, לילות כימים. הוא לא ישן ולא אכל ודווקא כשהחליט לחזור הביתה להניח את הראש לכמה שעות – נהרג. יהי זכרו ברוך. למידן ומורן שלושה ילדים, הקטנה מכולם חגגה יום הולדת. הרעיון הנוגע ללב של מורן היה שהקטנה תקבל מתנה גם מאבא שלא כאן יותר, ולכן הדובי הזה "נדחף" בתור של הדובים, כי איך יכולתי לסרב... אחר כך אמא מורן כתבה לי שהקטנה מאושרת, היא ממש נקשרה אל הדובי, היא רק בת שנתיים אבל מבינה שזאת המתנה של אבא והיא רוצה להחזיק אותו כל

איתן לוי הי"ד נחטף לעזה ונרצח שם. הסיפור שלו מזעזע ואני לא רוצה לכתוב אותו כאן. במקום זה אספר עליו ועל הדובים המנחמים שתפרתי מבגדיו ❤ איתן לוי היה אדם עם נשמה גדולה, שאוהב לעזור ולדאוג שלכולם יהיה טוב. יותר מהכל אהב את משפחתו ואת הכלבות שלו. בבגדים שלו יכולתי להריח את הכלבות האהובות שלו. תפרתי מהבגדים דובי אחד גדול עבור הבן שלו, ובגבו הודעה מוקלטת שהשאיר לו, שאפשר להפעיל בלחיצת כפתור. דובי אחד נתפר כדובונית עם שמלה, גם הוא עם תיבת קול בגבו והודעות אוהבות שהשאיר לאחות בנו, סאנ

תומר שגב הי"ד נרצח בטבח במסיבה ברעים. יצרתי מבגדיו עבור בני משפחתו חיבוקים בדמות שלושה בובונים ושני דובונים, תכולי עיניים ויפים כמוהו. אני כל כך מקווה שהם מחממים מעט את ליבם. תומר היה בן 30 במותו. אימו ביקשה שאכתוב שתומר היה ילד של אהבה, שמחה, חופש וים. פיזר אור ואהבת אדם בעולם.בעל נתינת חינם. בנוסף לעזרתו למכרים ולמשפחה, בצרכים הפרקטיים, כי לתומר היו ידיי זהב, עזר גם ל"שקופים", למי שהתביישו לבקש עזרה. התבלט גם בשיחות ובעצות מלב אל לב, ברגישות רבה. בעל חשיבה חריפה והבנה עמוק